ועכשיו בואו, נשנה את דעתכם בנושא שלב הלחיצות ונלמד אתכם מהי הדרך הנכונה ללדת את תינוקכם.
תהליכים נכונים לשלב הלחיצות
נסו לשכוח את כל מה ששמעתם על השלב הזה. תשכחו מהסרטים של אישה שוכבת על הגב עם רגליים מוגבהות על ברזלים, שמחזיקה את האוויר בתוך הריאות עד שהיא נעשית סגולה ולוחצת בכל כוחה.
"אל תעשה" בשלב הזה
אל תשכבו על הגב לאורך זמן
אל תחזיקו את הנשימה
לא להחזיק את שני הרגלים ביחד
לא ללחוץ כאשר אין את הדחף ללחוץ.
נכון! אני רוצה לשנות דפוסים. אני רוצה ללמד אתכן לעשות את זה נכון . תנו לרחם לעשות את העבודה (לצערי הרב גם אישה בתרדמת יכולה ללדת). השרירים שלך יודעים איך לעשות את זה אם תקשיבי להם. תני להם לעבוד בהרמוניה.
המפתח העיקרי ללחיצות מהירות ויחסית נוחות הם תנוחות לידה ושיטת נשיפות.
1. בדקי תנוחות לידה כדי לדעת מה האפשרויות ומה מתאים לך
א. על הצד – שיטה איטית ולידה בשליטה
ב. על שש- לתינוקות גדולים או מנח OP
ג. קריעה- טוב לשלב מהיר ותינוק גדול
2. למדי איך ללחוץ ולנשוף נכון
כאשר יש לך את הדחף ללחוץ, התחושה היא שהרחם שלך אומר לך שהוא דוחף את תינוקך. התגובה שלך היא הדבר החשוב לזכור. למרות כל מה ששמעת זה לא בדיוק כמו ללכת לשירותים ליציאה. לא טוב ללחוץ בכל הכוח שלך כלפי מטה ולא כדאי להחזיק את האוויר וללחוץ. אם את לא מכניסה אוויר לריאות שלך אז גם תינוקך לא מקבל אוויר. הדרך הטובה ביותר זה לתת לתינוקך לגלוש למטה בצורה טבעית ואיטית. זוהי הדרך הטובה ביותר בגלל מספר סיבות:
· זה נותן אפשרות לרקמות להתרכב בקלות
· לתינוק קל יותר
· יש סיכוי קטן יותר לקרע
· קל יותר
· זמן ההתאוששות לאחר לידה מתקצר
· מתעייפים פחות
· פחות צניחות של רחם ושלפוחית השתן לאחר לידה
v שמרי על פה פתוח וגרון ולסת משוחררים
כאשר הלסת שלך והגרון מכווצים, הפריניאום שלך גם מכווץ. זוהי תגובה לא רצונית.
v שימי יד על ראש הבטן שלך, בדיוק מתחת לחזה.
כאשר את מרגישה את הדחף ללחוץ, כווצי רק את חלק הבטן שמתחת ליד, זה גורם לפריניאום שלך להישאר משוחרר.
v הוציאי אוויר דרך הפה כאשר את מוציאה את האות ששששששש.... זה מוריד את תינוק למטה.
זוהי פעולה קצת מבלבלת והיא דורשת אימון לפני הלידה (רצוי עם מישהי מוסמכת). את מוציאה את האוויר דרך הגוף ודוחפת את התינוק כלפי מטה. זה מאפשר לך להשאיר את הצוואר והלסת משוחררים וזה גורם לפריניאום שלך להיות רפוי.
כל מה שנאמר כאן מצריך אימון. אישה שבאה לחדר לידה ללא הכנה נכונה לא יכולה לעבוד בשיטה הזאת ואז יגידו לה ללחוץ בצורה הרגילה (להחזיק את אויר וללחוץ למטה כמו בשירותים)
איך ומה תרגישי
· נוחות אבל דחף חזק ללחוץ
· עוצמה
· לחץ
התנהגות
· תחושת הקלה
· מרוכזת יותר
שיטות ניהול השלב שני
זה החלק הכי מרגש של הלידה. את תרגישי המון עוצמה כשתתני לגוף שלך לעשות את תהליך הלידה. המפתח ללחיצות טובות הוא נשימה נכונה ביחד עם תנוחה שנוחה לך ומאפשרת לרחם לעבוד. לפעמים שלב הלחיצות יכול לקחת הרבה זמן. זה בדרך כלל כשמתחילים ללחוץ לפני שהיה את הדחף ללחוץ. כדי למנוע את זה חכו... חכו עד שיש את הדחף ללחוץ. פתיחה של 10 ס"מ לא אומרת שחייבים להתחיל ללחוץ (המצב שונה אם לקחת משכך כאבים). את יכולה לתת לתינוק לרדת עם דחיפת הרחם. תאמיני בגוף שלך. הוא יודע מה לעשות.
מה אפשר לעשות
· שני תנוחה לעיתים קרובות
· השתמשי בנשימות
· בקשי לראות במראה את ההתקדמות
· הרגישי את הראש עם היד שלך
מה יכול המלווה שלך לעשות
· נוכחותו במקום חשובה
· להזכיר לך שינוי תנוחה
· לתמוך בך בתנוחות שבהן את צריכה תמיכה (כיסא, כריעה)
· לשים יד על ראש הבטן ולהזכיר לך איפה לכווץ
· לעזור לך להיות רגועה
· לעזור למנוע התערבויות מיותרות
יש חשיבות בלהכין את הפריניאום לפני הלידה. רצוי לעשות יוגה, תרגילי קיגל ולעשות עיסוי פריניאום משבוע 34 עם שמן שקדים מועשר בויטמין E (הסבר לעיסוי ישנו באתר)
בזמן הלידה אפשר לשמן את המקום עם שמן, ניתן לעשות קומפרסים חמים, וגולת הכותרת (שאי אפשר לעשות בבית חולים) - ללדת בתוך המים. שהייה ממושכת במים בזמן הצירים גם יכולה לגרום לפר יניאום להיות גמיש (זה כן אפשר לעשות בבית חולים).
חיתוך החץ (אפיזיוטומי. כבר לא נעשה באופן רוטיני בבית חולים, אלא רק עם יש צורך) - חיתוך החץ יכול לקצר את שלב הלחיצות בערך ברבע שעה.
יש מצבים שיש דחף לדחוף למרות שאין פתיחה גמורה. יש שתי אסכולות בענין; יש שאומרים לאישה לעשות את מה שהגוף אומר לה והצוואר יפתח עם הלחץ. יש שאומרים שלחיצות ממושכות יכולות לגרום לבצקת של הצוואר ולעכב את הלידה. שניהם נכונים, צריך להקשיב למטפל ולראות מה הוא אומר. בדרך כלל הניסיון שלהם ידריך אותך לדרך הנכונה. בכל מקרה את רוצה שהתינוק יגלוש החוצה ולא יילחץ החוצה, אז רצוי לנשוף בזמן הצירים.
בשלב הסופי כאשר הראש ממש נמצא כבר בכיתור (מלשון כתר - שחלק מהראש כבר מבצבץ החוצה), לפעמים המילדת תבקש ממך לא ללחוץ כדי להוציא את הראש לאט לאט. אז כדי לנשום נשימות קצרות ומהירות.
תפקידו של התינוק בלידתו
למרות שאת חושבת שאת עושה את כל העבודה בלידה, גם לתינוקך יש תפקיד חשוב בהתקדמות הלידה. בזמן התהליך הוא מסתובב כמו בורג כדי להתאים את עצמו לאגן שלך. זה כולל את הכנסת הסנטר שלו לחזה כדי שהוא יגיע עם הקוטר הצר ביותר שלו לתוך תעלת הלידה. עצמות הגולגולת שלו יוצרים מעט חפיפה ביניהם כדי שהקוטר של הראש יקטן. אחרי הלידה רואים ראש בצורת ביצה, אבל זה מסתדר בתוך מספר שעות עד ימים.
הסיבוב של תינוקות השוכבים עם הפנים למעלה נקרא OCCIPITOR POSTERIOR (OP)
הדרך הטובה למנוע OP היא ע"י מניעה. אחת מהסיבות העיקריות היא יציבות לא נכונה בהריון. ספות נוחות ותנוחת ישיבה (כולל נהיגה) הם הסיבה לתנוחה לא נכונה של התינוק. הרבה נשים שיש להם מבנה לא תקין של הרחם (למשל רחם דו קרני) יסבלו מ- OP.
אם יש לך כאבי גב חזקים בזמן הלידה יכול להיות שהתינוק שוכב בתנוחת OP. הרבה פעמים התנוחה הזאת גורמת לתינוק להכנס לא טוב לאגן ולהפנות את הראש שלו לאחד הצדדים. המצג הזה גם גורם לכך שצוואר הרחם לא יפתח בצורה שווה ושיהיה צד אחד יותר פתוח מהצד השני. ראש התינוק לוחץ על צוואר הרחם בצורה חלקית ויכול לגרום לבצקת בחלק מצוואר הרחם. כמו כן יש התקדמות יותר איטית של פתיחת הצוואר וירידת הראש. יש תנוחות שיכולות לעזור לתינוק להסתובב לכיוון הנכון.
יש לנסות להימנע מפקיעת המים בצורה מלאכותית. הפקיעה מקבעת את ראש התינוק ויש לו פחות חופשיות להסתובב לתנוחה הטובה. המים משמשים לתינוק סוג של הגנה (כמו שמן לבוכנה) פקיעה מוקדמת היא אחת מהסיבות לתנוחה לא טובה של ראש התינוק. ניתן למנוע את זה בעזרת סבלנות. הרבה פעמים פוקעים את המים כדי לזרז, וזה בעצם עושה את הפעולה ההפוכה ותוקע את הלידה.
זכרו! תנוחת הלידה צריכה להיות לכם נוחה ולא לצוות המיילד. בהרבה מקומות נוהגים להרים את הרגלים בפיסוק אבל זאת תנוחה שמאוד קשה ללחוץ בה. הרבה פעמים בלידות שנשים לוקחות בהן אפידורל אין להם את הדחף לדחוף, ואז הלידה מאוד ארוכה והיולדת עייפה. זה גורם הרבה פעמים ללידות שזקוקות למכשור.
יש גם מילדות שמחזיקות את שני הרגלים לכיוון החזה בפיסוק. התנוחה הזאת לא טובה אם משתמשים בה לאורך זמן, גם כי זה גורם לכאבים באגן לאחר הלידה וגם משום שכשעושים פיסוק של שני הרגליים אנחנו בעצם מקטינים את פתח האגן מבפנים. זאת ועוד, לחיצה בתנוחה הזאת גורמת ליותר מתח בפריניאום וליותר קרעים.
צריך לזכור שרצוי שיהיה חוסר סימטריה בין שני הרגלים ואז הרווח בתוך האגן גדל. בכל מקרה גם בזמן הלחיצות רצוי לשנות תנוחות ולא להישאר באותה תנוחה לאורך זמן.
סוף שלב הלחיצות הוא בלתי יתואר. את תחזיקי את תינוקך ושום דבר אחר לא יהיה חשוב.
מזל טוב
| 
