רותי היקרה,
הגענו אלייך עם שק של תחושות ופחדים מהלידה הקודמת, ובמחשבה שהלידה הזו היא כמעט בלתי אפשרית.
קרה לנו נס גדול ברגע שפגשנו אותך.
בפגישה הראשונה איתך, ניכר היה שהפחד והחששות הגדולים מפני הלידה המתקרבת מילאו את רוב המחשבות, אך כבר במהלכה הביטחון שזה אפשרי החל לחלחל אט אט.
החזרת לנו את האמון בגוף ובנפש,לימדת אותנו שהטבע חזק מהכל, ועם זאת לא הסתרת דבר-לא את הכאב הגדול שיגיע,וכן, את העובדה שיש את האפשרות להקל על הכאב, ומעל הכל השרשת בנו את התובנה, שחוץ מהקב"ה, ההצלחה נתונה בידינו.
השיחות בנסיעות הלוך וחזור לפגישות, וכן, השיחות בבית, צברו אופטימיות רבה ככל שהלידה התקרבה, ומהשלב הזה הפחד מהלידה כבר לא היווה קו מנחה, ונדחק לגמרי לאחור.
תחושת הביטחון שיש מי שמשגיח על תהליך הלידה התחזקה אצלנו ביום הלידה, כאשר נתת לנו את ההרגשה שהפלאפון זמין לכל שאלה ובכל זמן.
המילים הכתובות לא יוכלו לבטא את התודה העמוקה שאנו מוקירים לך, על כך שנתת מזמנך הפרטי למען הצלחת הלידה. היית שם בשבילנו באופן טוטאלי, חמה ועוטפת, וכשצריך גם קשוחה ודורשת.
שמחנו מאוד, על כך שההסתכלות שלך על תהליך הלידה הינה חוויה משותפת של שניים, ושלבן הזוג יש תפקיד חשוב ומשמעותי להצלחת התהליך.
עשינו זאת בהצלחה רבה, זו הייתה חוויה טובה ומעצימה, וכמובן מיוחדת במינה. ההצלחה היא שלנו, אך באותה מידה ההצלחה היא שלך ובזכותך (ובזכות הקב"ה).
אנו מקווים מאוד שהגורל יזמן לנו את האפשרות להשיב לך כך או אחרת, וכמובן שבע"ה ניפגש גם בלידה הבאה ממקום של תיקון וביטחון.
אוהבים, שגב,נדב,שקד ודולב |